זה עובר כמו יום ומרגיש כמו שנה אבל עברו 30.
30 ימים מאז שהלכת מאיתנו. אין לי מילים להסביר כמה הלב שלי כואב ומתגעגע אליך אחי.
נִפְלְאַ֤תָה אַהֲבָֽתְךָ֙ לִ֔י מֵאַהֲבַ֖ת נָשִֽׁים
היית הראשון בחברים בכל דבר בחיים, בין אם זה בלהתחיל לעבוד, ללמוד נהיגה ולהוציא רישיון, ללכת ליום סיירות, לצאת קצונה ולהיות קצין לוחם. היית הראשון שמצא חברה רצינית והראשון להתחתן.
אף פעם לא חשבתי שתהיה גם הראשון ללכת מאיתנו.
תמיד ידעת לעשות את הדבר הנכון, לאן לכוון ומה להגיד והכל בצורה הכי מדוייקת וטובה שיש.
לא התלוננת על כלום אף פעם, קיבלת את כולם עם החיוך הגדול שלך, וגרמת לכולם להרגיש חלק תמיד.
תמיד התעניינת בכולם, ותמיד היה לך אכפת.
רתמת אותנו החברים ותמיד שמרת על הביחד כי אתה רותם, זה שם מחייב.
הכנסת המון אור, אנרגיה חיובית ושמחה לחיים שלי ולכל מקום שבו היית ואני מודה לך על זה.
תודה על הכל.
תודה על הזכות שהייתה לי לחיות לצדך, להכיר אותך, לשמוח ולחגוג איתך, וגם לבכות.
תודה על מי שהיית.
תודה על מה שעשית.
תודה ששמרת עלינו.
לא רק נהרגת כגיבור, חיית כמו גיבור.
אני תמיד אמשיך להעריך ולהעריץ אותך כמו בחייך.
היית לי כאח, שותף. חבר זה כבר לא מילה שיכולה באמת לתאר.
אנצור אותך בליבי לעולם
אוהב אותך לנצח גינגי
