לפני כשנתיים איבדתי את אחי הגדול, ראובן ז”ל.
אח גדול, מנטור, מורה דרך, חבר, ולפעמים גם אבא.
אהבה וקשר שקשה להסביר, חיבור מופלא.
הידיעה הזאת שתמיד יהיה שם מישהו שם בשבילך, לכל אורך הדרך, היא זאת שהכי מחממת.
השיתוף הבלתי פוסק, הכיף בלחלוק דעות משותפות והלהט בויכוחים בניגודיות.
החוויות, השטויות והתייעצות על החיים.
אח.
בלב בדם ובנפש.
____________________________________
אחותי המדהימה שירה, ילדה את בנה השני לפני כשבוע.
היה לי להט מההתחלה לראות את עדן, האחיין הנסיך שלי, הבן הבכור של שירה וחזי, והתינוק החדש נפגשים.
סוקרנתי לראות את האינטרקציה ביניהם.
אז בביקור הביתי לאחר הלידה, זכיתי.
ושם נפלה עליי ההבנה, שעדן אח גדול.
שמעכשיו הוא זה שיהווה דוגמא, יעזור ויתמוך.
הוא יהיה המנטור, המורה דרך והחבר.
ובתוך כל ההתרגשות והשמחה הזאת, בא גם עצב, תחושת החמצה ולבסוף הבנה והמון מחשבות.
____________________________________
לפני כחודש וחצי, חברי האהוב, רותם לוי ז”ל נפל בקרב.
מעבר לכל מה שש לי לספר על רותם, אגע בערך הרעות שהיה נטוע בתוכו.
רותם הראה ולימד אותי ואת החברים בפשטות איך אפשר להיות אח, מבלי להיות קשורים בדם.
לימד את כולנו שיעור גדול באיך חברות תכלס אמורה להראות, וכשמו, תמיד רתם אותנו החברים באירוחים הקבועים בבית המשותף עם שהם, שתמיד השאירו בי תחושת חמימות.
רותם הראה לי שאפשר לאהוב, לדאוג ולהיות שם בדיוק כמו שאח היה עושה.
ללא תנאים וללא גבולות,
אהבה שאינה תלויה בדבר.
אני מאחל לכולנו שתמיד נהיה האחים הגדולים אחד של השני
שתמיד נדאג, נוביל נעזור ונתמוך.
שנהיה ראויים לכל אלו שהקריבו את חייהם בשבילנו.
לא כסתם אמרה, אלא שבאמת נשאף לגדול ולהתחזק ביחד.
ללא ססמאות, ללא שלטי חוצות.
ללא סיבה מיוחדת, בטח שללא מלחמות.
פשוט שנהיה טובים וטובים יותר בכל יום אחד לשני, שנפיץ את הטוב שיש בנו אחד לשני, שנהיה חברים, חברי אמת,
אחים.
